Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 14a
מַתְנִי' כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ — חַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת, וְיוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד, וְלָדָן וַחֲלָבָן מוּתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן.
Traduction
MISHNA: All sacrificial animals in which a permanent blemish preceded their consecration do not assume inherent sanctity and only their value is consecrated, and once they were redeemed, they are obligated in the mitzva of a firstborn, i.e., their offspring are subject to being counted a firstborn, and in the priestly gifts of the foreleg, the jaw, and the maw, and they can emerge from their sacred status and assume complete non-sacred status in order to be shorn and to be utilized for labor. And their offspring and their milk are permitted after their redemption.
Rachi non traduit
מתני' כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן. שהיה להם מום קבוע והקדישן להמכר ולהבא מדמיהם קרבן למזבח:
חייבין בבכורה. לאחר פדיונן אם ילדו:
ובמתנות. זרוע לחיים וקיבה כחולין גמורין:
ויוצאין לחולין. בפדיונן לגמרי ליגזז וליעבד כחולין גרידי משום דמעיקרא לא חיילא עלייהו קדושה חמורה:
והשוחטן בחוץ פטור. אפי' קודם פדיון דאפי' הוי מומן קל כגון דוקין שבעין דלגבי קדשים מיחייב השוחטן בחוץ הכא פטור משום דלא חלה עליהן מתחילה קדושה כל כך:
Tossefoth non traduit
כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן. לאו בקדשי בדק הבית איירי אלא בהקדישן למזבח לדמיהן דאין חילוק בין רישא לסיפא אלא שזה קדם הקדשו למומו וזה קדם מומו להקדשו ואע''פ שעובר כשהקדיש בעל מום למזבח כדאמרינן פ''ק דתמורה (דף ו:) מכל מקום אשמעינן דינו והתם מפרש מאי שנא מדקלא בעלמא ומשני בריא מילתא טפי שביק תמים ומקדשין בעלי מומין:
וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר, וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ — יִפָּדוּ, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר.
Traduction
And one who slaughters them outside the Temple courtyard is exempt from karet, and those animals do not render an animal that was a substitute for them consecrated. And if these animals died before they were redeemed, they may be redeemed and fed to dogs, and they do not require burial, except for the firstborn and the animal tithe. With regard to these two types of offerings, even if they were blemished before they became consecrated they assume inherent sanctity, like other offerings that were consecrated and subsequently became blemished.
Rachi non traduit
ואין עושין תמורה. מפרש בגמ':
ואם מתו. קודם פדיונן יפדו להאכילן לכלבים דאין קדושתן חמורה ותו קמ''ל דגרעי משאר קדשים שאין נפדין אלא חיין שיוכלו לעמוד בפני הכהן בשעת הערכתן דכתיב (ויקרא כז) והעמיד (הכהן) את הבהמה וגו' והדר והעריך (אותה) הכהן וגו':
חוץ מן הבכור והמעשר. שאפילו במומן חלה עליהן קדושה חמורה דבכור רחם מקדשו ובמעשר כתיב (שם) לא יבקר בין טוב לרע דמשמע בין תם בין בעל מום קדוש טוב תם רע בעל מום:
וְכָל שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן, אוֹ מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹלַד לָהֶן מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ — פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד.
Traduction
And all sacrificial animals whose consecration preceded their blemish, or who had a temporary blemish prior to their consecration and afterward developed a permanent blemish and they were redeemed, they are exempt from, i.e., their offspring are not counted, a firstborn, and from the gifts of the foreleg, the jaw, and the maw, and they do not completely emerge from their sacred status and assume non-sacred status in order to be shorn and to be utilized for labor.
Rachi non traduit
מום עובר. כמאן דליתיה דמי וחלה עליהן קדושה:
פטור מן הבכורה. מפרש בגמרא:
ואין יוצאין כו'. שאפי' לאחר פדיונן אסורין (בהנאה) בגיזה ועבודה כדמפרש בגמרא:
וְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּיב, וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִם מֵתוּ — יִקָּבֵרוּ.
Traduction
And their offspring, which were conceived prior to redemption, and their milk, are prohibited after their redemption. And one who slaughters them outside the Temple courtyard is liable to receive karet, and those animals render an animal that was a substitute for them consecrated. And if these animals died before they were redeemed, they may not be redeemed and fed to dogs; rather, they must be buried.
Rachi non traduit
ולדן וחלבן אסור כו'. מפרש בגמרא כשנתעברו קודם פדיונן וילדו לאחר פדיונן:
והשוחטן בחוץ. קודם פדיונן:
חייב. כרת. ובגמרא מפרש בדוקין שבעין דראוין הן לפנים ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו אבל בשאר מומין לא דאמרינן במסכת יומא (דף סג:) הראוי לאהל מועד חייבין עליו אי לא לא:
יקברו. ואין נפדין דבעי העמדה והערכה:
גְּמָ' טַעְמָא דְּנִפְדּוּ, הָא לֹא נִפְדּוּ — פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת. קָסָבַר: קְדוּשַּׁת דָּמִים מְדַחָה מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that all animals that were blemished prior to their consecration are subject to their offspring being counted a firstborn and to the obligation of the gifts once they have been redeemed. The Gemara infers: The reason that they are subject to the obligations of a firstborn and the gifts is that they were redeemed. But if they were not redeemed, they are exempt from their offspring being counted a firstborn and from the obligation of the priestly gifts. The Gemara comments: This indicates that the tanna of the mishna holds: Sanctity that inheres in an animal’s value defers, i.e., renders it exempt, from the mitzva of the firstborn and from the gifts.
Rachi non traduit
גמ' טעמא דנפדין. ארישא קאי:
קדושת דמים. פטורה מן הבכורה כקדושת הגוף דמפרש לקמן מקראי דפטורה מבכורה וממתנות:
Tossefoth non traduit
קדושת דמים מדחה מן הבכורה ומן המתנות. פי' הקונטרס קדושת דמים פוטרת מן הבכורה כקדושת הגוף כדמפרש לקמן מקראי דפוטרת מן הבכורה ומן המתנות וקשה לפי' דהתם פטרינן בפסולי המוקדשין אע''פ דנפדו מדאיתקש לצבי ואיל והכא דוקא בלא נפדו אלא היינו טעמא בקדושת דמים משום דכתיב (במדבר ג':
י''ג) גבי בכור בישראל ובמתנות כתיב (דברים יח) מאת העם:
וְיוֹצְאִין לְחוּלִּין וְכוּ'. טַעְמָא דְּנִפְדּוּ, הָא לֹא נִפְדּוּ — אֲסִירִי בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲסוּרִין בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה?
Traduction
§ The mishna further teaches: And they can emerge from their sacred status and assume complete non-sacred status in order to be shorn and to be utilized for labor. The Gemara infers: The reason they become non-sacred is that they were redeemed. But if they were not redeemed, they remain sacred and are prohibited with regard to shearing and labor. The Gemara notes: This supports the opinion of Rabbi Eliezer, who says: Animals consecrated for the Temple maintenance are prohibited with regard to shearing and labor. Since animals consecrated for the Temple maintenance are equivalent to animals that possess sanctity that inheres in their value, the mishna supports Rabbi Eliezer’s opinion.
Rachi non traduit
קדשי בדק הבית כו'. והני כקדשי בדק הבית דמו דהם עצמן לא הוקדשו מתחילה אלא לדמיהן:
אָמְרִי: לָא, קְדוּשַּׁת דָּמִים לַמִּזְבֵּחַ הוּא דְּמִיחַלְּפָא בִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף לַמִּזְבֵּחַ, גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, אֲבָל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת — לָא.
Traduction
The Gemara rejects this suggestion: The Sages said: No; the mishna does not necessarily support the opinion of Rabbi Eliezer. It is possible that it is only with regard to an animal that has sanctity that inheres in its value and that was consecrated for the altar, which can be mistakenly exchanged with an animal that possesses inherent sanctity and was likewise consecrated for the altar, that the Sages decreed that it is prohibited to shear it and perform labor with it, due to a concern that one might confuse it with an animal that possesses inherent sanctity and ultimately violate a Torah prohibition. But with regard to animals consecrated for the Temple maintenance, no such decree was issued, as this concern does not apply.
Rachi non traduit
לא. תסייעיה ממתניתין דקדושת דמים למזבח הוא דהוקדשו לשם כן שיהיו הדמים קריבין למזבח והתם הוא דאסור בגיזה ועבודה משום דמיחלפא בקדושת הגוף למזבח:
וְלָדָן וַחֲלָבָן מוּתָּר כּוּ'. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִיעַבַּר וְאִתְיְלִיד לְאַחַר פִּדְיוֹנָן — פְּשִׁיטָא, חוּלִּין נִינְהוּ! אֶלָּא דְּאִיעַבַּר לִפְנֵי פִּדְיוֹנָן, וְאִתְיְלִיד לְאַחַר פִּדְיוֹנָן.
Traduction
§ The mishna teaches that their offspring and their milk are permitted after their redemption. The Gemara asks: What are the circumstances of the case of the mishna, in which the offspring of blemished redeemed animals are permitted? If we say that the mishna is referring to a case where the animals became pregnant and gave birth after their redemption, then it is obvious that the offspring are permitted, as they are non-sacred animals from the moment of conception. Rather, it must be referring to a case where they became pregnant before their redemption, and gave birth after their redemption, and the mishna is teaching that the offspring are permitted despite the fact they were conceived while their mothers were consecrated.
הָא לִפְנֵי פִּדְיוֹנָן — אֲסִירִי.
Traduction
The Gemara infers from this ruling: But if the animals gave birth before their redemption, the offspring are prohibited until they are redeemed.
Rachi non traduit
הא. ולדות שנולדו לפני פדיונן אסורין בהנאה בלא פדייה ומיקרב לא קרבי דמכח קדושה דחויה אתו דאמם לא הוקדשה למזבח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source